יש לי חיבה מיוחדת לניו פורנוגרפרס. מיחס של שנאה עזה שפיתחתי אליהם אחרי שהחבר הראשון שלי (שאהב אותם) עזב אותי, היחס שלי אליהם עשה סיבוב של 180 מעלות (או 365 מעלות על פי מורן אטיאס) ליחס של אהבה עזה לא פחות.
הספקתי כבר להשלים את כל האלבומים שלהם, ולא צריך להגיד אפילו ש ”Twin Cinema“ היה אחד האלבומים האהובים עלי בשנה שעברה.

לפני חודש בערך נקו קייס הזמרת שלהם הוציאה אלבום סולו חמישי, שונה לחלוטין מהפאוור פופ שמאפיין את הפורנוגרפס. ”Fox Confessor Brongs the Flood“ נוטה יותר לכיוון הקאנטרי, וחושף אצלה פן קצת יותר עדין.
והחודש יצא גם אלבום הסולו השישי של דן באייר (Dan Bejar), עוד חבר בלהקה, שמקליט תחת השם ”Destroyer“. גם אצלו הפאוור פופ נדחק קצת הצידה לטובת מוזיקה רגועה יחסית, למרות שיש אצלו פה ושם הבלחות רועשות יותר. הדבר המוזר הוא שהקול של דסטרוייר מאוד מזכיר את הקול של קארל ניומן (הסולן של הפורנוגרפרס), מה שגרם לי לחשוב האם תנאי הכניסה ללהקה הוא קול מוזר ומאנפף.

Neko Case - Fox Confessor Brings the Flood

Destroyer-European Oils

איך דברים מתקשרים ומתחברים אחד אל השני. לפני כמה ימים הזמנתי מדג‘נגוס כמה דברים, בין היתר את האלבום של פייסט (Feist) החיננית שמאוד אהבתי בשנה שעברה. בסוף השבוע פתחתי את עיתון ’תל אביב‘ וראיתי ביקורת על האלבום של האחים אריאל. מבט בתמונה של עטיפת האלבום שלהם גרר מצידי גירוד בראש ותהייה איפה ראיתי את העטיפה הזאת בעבר.

בפאמילי גאי היו אומרים על זה: ”Yeah….“

טוב נו, זה היה קישור ממש גרוע לרמיקס שהפוסטל סרוויס עשו ל ”Mushaboom“ של פייסט. הרבה התעסקו עם השיר הזה בזמן האחרון. מוֹקי הגרמני/קנדי מיקסס אותו (טחנו את הגירסה הזאת בקול הקמפוס למי שזוכר), הוא היה בפרסומת ללקוסט וברייט אייז עשה לו קאבר ב ”Motion Sickness“ אלבום ההופעה החיה שלו.

הגירסה של הפוסטל סרוויס קצת יותר קרחניסטית (כמה שפייסט כבר יכולה לקרחן) ממה שציפיתי מהם. דווקא התוספות הווקאליות של בן גיברד, עושות את השיר יותר רך לעומת המקצב שלו.

Feist - Mushaboom (Postal Service Remix)

הוריי! יש אלבום חדש ל- Fiery Furnaces (גיא התעקש על הנוסח האנגלי). הוא נקרא ”Bitter Tea“ ואחרי שמיעה מרופרפת, אני שמחה להגיד שהוא מחפה על הפאשלה שנקראתה ”Rehearsing My Choir“.

את הפרנסס הכרתי בסוף 2004 דרך סיכומי השנה. בהתחלה לא היה לי ממש כוח לשירים בני 8 דקות עם התפתלויות ונראטיבים, אבל בסופו של דבר התאהבתי בהם לחלוטין.

כאמור, בשנה שעברה הם הוציאו את ”עורך חזרות למקהלה שלי“ שיותר מאלבום הוא היה סיפור החיים של סבתא פרידברברג מלווה במוזיקה. טוב זה לא היה, וזנחתי את האלבום מהר מאוד. אגב, לסיכומי השנה שלי הם כן נכנסו בגלל ”EP“ שלהם שיצא ממש בינואר 2005, ודי נשכח מהשיח הציבורי.

אחרי שמיעה מהירה וראשונית של האלבום, אני חייבת לציין שהאחים לבית פרידברברג החליטו להיות אפילו עוד יותר נסיוניים מבעבר. ב“תה מר“ אפשר למצוא משחקי סאונד עם הווקאלס, מקצבים יותר רקידים, סימפולים (יש סיכוי ששמעתי שם סימפול של מייקל ג‘קסון, אבל אני לא בטוחה) ואף כמה יציאות ברוורס שנשמעות כמו טרקים אבודים של סיגור רוס על אסיד.
השיר הזה יחסית לשמיעה הראשונה התבלט יותר מהאחרים:

The Fiery Furnaces - Nevers

מה עושה ג‘ק וויט כשהוא מתחיל להשתעמם ממג, מלצאת עם מפורסמות או להתחפש לזורו שמן? הוא מקים עוד להקה כמובן.
The Raconteurs, או מספרי הסיפורים, מורכבים מג‘ק, ברנדן בנסון, פטריק קילר וג‘ק לורנס (שני האחרונים חברים בגרינהורנס ולאחד מהם יש את השם המגניב בעולם. תנחשו למי.)

כמו הגוניז, גם הרקונטורים התחילו את הכל בעליית הגג. ביום קיץ חם ישבו וויט ובנסון וג‘ימג‘מו להם להנאתם. מתוך זה יצא השיר ”steady as she goes“. השניים ראו שהולך להם טוב וצירפו לעצמם גם בסיסט ומתופף.
אני חייבת לציין שאני מאוד מתרגשת מכל העניין הזה. על וויט אין ממש מה להרחיב וגם הגרינהורס בסדר, אבל העניין שבאמת מלהיב אותי הוא העובדה שכך יותר אנשים יכירו את ברנדן בנסון (וכן, אני מודה, גם לראות את ג‘ק וויט בצבעים שהם לא אדום/לבן/שחור).

כמו שאר חברי הלהקה, גם בנסון מגיע מדטרויט. הכרתי אותו דרך חבר שהציק לי שאני חייבת כבר לשמוע אותו. ובאמת, ”The Alternative to Love“ היה אחד האלבומים האהובים עלי בשנה שעברה, ואם יותר אנשים היו מכירים אותו הוא היה מצליח להשתחל בכיף לסיכומי שנה למיניהם. רק חבל שגיליתי שהוא ממש מכוער. ניחא.

The Raconteurs - Steady as she goes

Brendan Benson - Between Us

הגורילאז כנראה ממש אוהבים טריביוטס. פעמיים הם כבר נתנו כבוד לקלינט איסטווד, והנה עכשיו גם לביל מארי. האמת שהקטע הזה לא ממש חדש, הוא היה בגרסת האיפּי היפני של ”Feel Good Inc“, אבל הנה הוא עכשיו איתכם.

Gorillaz - Bill Murray

אני יכולה להעביר שעות מול קטעי פאמילי גיא. אני מניחה שהזמן יעבור, אנחנו (אתם ואני דאת איז) נבנה אמון אחד עם השני, לא תוכלו להעביר יום בלי להכנס לכאן, ואז ביום הולדת שלי (ינואר) תקנו לי את כל העונות בדיוידי. מוהאהאהא!!!

הנה קטע מפרק שישודר בארץ בעוד חודש בדיוק.

אגב, מתברר שלא אני הפרימיטיבית, אלא הממשק של הבלוג הזה. הוא פשוט לא בנוי בצורה שיכולה לקבל לינקים נורמליים לקטעי וידאו. אז עד שיגיע השדרוג, נצטרך להסתפק בלינקים כאלו. עמכם הסליחה.