מטאליקה, המפלצת הקפיטליסטית שרדפה עם קלשונים ומקלות בוערים כל נער מחוצ‘קן שהעז להוריד בנאפסטר שירים שלה, רומזת שהיא כנראה תשחרר אלבום חדש להורדה ברשת. מטאליקה. חינם. אינטרנט. שלוש מילים שמרגישות כל כך מוזר במשפט אחד. חברי מטאליקה עקבו על המהלכים של רדיוהד וניין אינצ‘ נייל והתקנאו. מפלצות קפיטליסטיות לא עושות דברים כאלו בשביל המוזיקה, אלא בשביל פרסום, הכרה מחודשת וקבלת תו תקן של ’אינטרנט פרינדלי‘. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בדיון של חברי הלהקה לפני קבלת ההחלטה הזאת. כי ללא ספק היא לא התקבלה שם פה אחד. והנה חמש דקות לא עברו מאז שקראתי את החדשות על מטאליקה וכבר קולדפליי, הלהקה שהולכת ראש בראש עם U2 על תואר ’הלהקה הגדולה בגלקסיה‘ עושים מעשה צדקה אינטרנטי: החל ממחר בשעה 12:15 (זמן אנגליה) ובמשך שבוע שלם יהיה ניתן להוריד את הסינגל החדש שלהם. תודה באמת. קוני הסינגל הממשי יקבלו קעקוע מתקלף לגב היד של ”הצילו את ילדי אפריקה“ ותחושת סיפוק עצמי. המבצע לשבוע בלבד.
רציתי לכתוב על האלבום החדש של ג‘יימי ליידל - ’Jim‘ כבר לפני חודש וחצי, אבל התחת העצלן שלי מנע זאת בהפגנתיות. ליידל, שד מוכשר שכמותו שהתברך כמו איימי וויינהאוס בתסמונת ”קולוס שחורוס“ מבריק באלבום החדש עם עשרה קטעים פופיים יותר מהאלבום הקודם, אבל שווים זהב, כמו האצבעות של גונזלס. בוודאי תשמחו לדעת שכל הכסף שהוא הרוויח מאלבומו הקודם ’Multiply‘ לא קנה לו הרבה טאקט, אלא שני האמרים מנצנצים. נובורישיות לפעמים יכולה להיות מצחיקה. היום כבר נדב רביד כתב עליו בוואלה. הו וול, הנה רמיקס של מר. אויזו לשיר מהאלבום החדש. ותודה לגיאחה.
אני קונה די הרבה בטופ שופ מאז שהם הגיעו לארץ. בדרך כלל אני נכנסת לשם חמושה באייפוד ומנותקת בכלל מהסביבה. אחת הסיבות שאני מסתובבת בחנויות עם אייפוד (חוץ מחוסר הרצון שלי לתקשר עם המוכרות) היא שהמוזיקה שבדרך כלל שמים בחנויות בגדים עושה לי חררה ורצון לנוס מהחנות. ברגעים הבודדים שאני בתא המדידה בלי אוזניות, אני מתעצבנת מהמוזיקה הלא מתאימה ומקללת את אלוהי החנות. כן כן, זה מתנשא ומגעיל, אבל מה לעשות שהם מעליבים אותי עם הטעם המוזיקלי שלהם. אם נחזור לטופ שופ, אז בעבר לא זכרתי שם הברקות מיוחדות מהצד המוזיקלי, אלא פסקול חנותי ישראלי סטנדרטי. באחד הביקורים בחנות, האייפוד נשאר בתיק משום מה ועשיתי שם סיבוב חשופה למוזיקה שלהם. לא ממש שמתי לב למוזיקה, עד שקלטתי שאני שרה בשקט את השירים שהתנגנו ברקע - קמרה אובסקורה, פיניקס, I‘m From Barcelona. בתא המדידה כבר שרתי בקול שני עם בוני פרינס בילי. יצאתי החוצה יחפה וגיליתי מסך פלזמה שמקרין קליפ שלו. כששאלתי את המוכרת האם המסך מקרין MTV2 או משהו, היא אמרה שלא וזה DVD של החנות שהם צריכים להקרין שם. די התלהבתי מזה בהתחלה, אבל עכשיו שאני חושבת על זה, זה די נחמד שמשמיעים לקונים מוזיקה טובה, רק חבל שזה במסגרת הנסיונות של הרשת לשוות לעצמה תדמית אלטרנטיבית יותר משאר הרשתות. זה קצת מזכיר לי את הסיפור של להקת The Bravery שהיתה פעם להקת רגאיי (לזמר היו ראסטות והכל) ובתחיית הרוק של שנות האלפיים הפכה ללהקת ”The“ משהו ועשתה רוק (לזמר היה שחור בעיניים והכל). מצד שני, אולי אני סתם אובר-שיפוטית ולבעלי הרשת יש טעם ממש טוב במוזיקה.
ובנימה יותר קלילה, הנה עוד שיר חדש וכייפי במיוחד מהאלבום השני המתקרב של The boy least likely to. את השיר אפשר להוריד בחינם מהאתר שלהם, או פה בקליק אחד (תחליטו אתם).
The Boy Least Likely To - I Box Up All The Butterflies
אתמול היה כל כך חם שלא הייתי מסוגלת לתפקד. הרגשתי מיובשת, כל דקה הייתי חייבת למזוג לעצמי עוד כוס סודה ולבדוק שרוח חמה לא נכנסת בטעות הביתה. מזגן לא בא בחשבון כי אני קצת מנוזלת ובשניה שהוא מתחיל לפעול אני מתחילה להתעטש בסדרתיות. הפתרון היחיד שנראה לעין: סידור האייטונז תוך כדי ליקוק קרטיב. לקח לי (בערך) שלושה ימים להדביק תמונות לכל האלבומים שנמצאים שם ואחרי שסיימתי לעשות זאת והעלתי אותם לאייפוד, חשבתי לעצמי שזה היה מטומטם מצדי לבזבז על זה שלושה ימים. יכולתי לסדר ארון קיץ במקום זה ולארגן את חדר העבודה שלי. נו, תמיד יש את פסח בשנה הבאה.
לפחות הצלחתי להקשיב להרבה מוזיקה תוך כדי. גם לג‘ים נואר החדש. לג‘ים נואר באמת קוראים אלן רוברטס, שם לא זוהר בעליל, אבל שם הבמה שלו טומן בחובו אנקדוטה נחמדה: רוברטס הוא מעריץ של הקומיקאי הבריטי ויק ריבס (זה מריבס ומורטימור, אלו שעשו את ”שוטינג סטארז“ הסדרה שהביאה לעולם את התינוק המגודל ג‘ורג‘ דוז בגילומו של מאט לוקס חסר הגבות, בעל האמא חסרת הטקט מרג‘ורי דוז, דמות שהתגלגלה כעבור כמה שנים אל התוכנית ’בריטניה הקטנה‘). שמו האמיתי של ויק ריבס הוא Jim Moir ומשם נואר לקח את שמו.
חיבבתי את הבחור הזה כשיצא אלבום הבכורה שלו ”Tower of Love“ ב-2006. חיבבתי אותו אפילו עוד יותר כשהוט צ‘יפ עשו לו רמיקס והוא עשה אחד לסבסטיאן טלייה. נואר מחבר בין שני דברים שאני אוהבת: פסיכדליה סיקסטיזית והרמוניות ביץ‘-בויזיות לבין אלקטרוניקה פופית וכשמחברים בין שני דברים שאני אוהבת, אני שמחה.
קצת הופתעתי לגלות שיצא לו אלבום חדש החודש. לא יודעת למה, אבל היתה לי הרגשה שהוא יהיה אחד מהאמנים האלו שמוציאים אלבום אחד ממש טוב ואז מפסיקים. טעיתי. לפחות האלבום החדש שלו ”Jim Noir“ נחמד מאוד. עוד לא נתקעו לי בראש שירים ממנו כמו ’My Patch‘ ו ’Key of C‘ מהאלבום הקודם, אבל זה בדרך לשם. בינתיים אני צריכה עוד כוס סודה.
ועוד כמה דברים קטנים:
1. לבנאדם יש את תמונות היח“צ הגרועות בתבל ותמונות מהופעה עוד יותר גרועות
2. הנה משחק נחמד שיצא לקידום סינגל מאלבום הבכורה שלו. שחקו את כדורגל המוות 3. גם בלונדי מגיעים לארץ. בלונדי! איזה אושר (נקווה שדבי הארי תצליח להגיע לצלילים הגבוהים). אבא שלי מבוהל לחלוטין. הוא לא רוצה לראות אותה בגרסה השמנה והמבוגרת שלה. זה ינפץ לו את התדמית שלה מפעם
4. עוד מישהו חוץ ממני קצת מאוכזב מהפרקים החדשים של המשרד אחרי השביתה?
קבצי המוזיקה המשותפים פה ניתנים לשם הערכה והפצה בלבד, ומוסרים מהשרת שלנו תוך מקסימום 30 יום. נכבד מיד כל בקשה של אמנים או נציגיהם להסיר שירים שלהם מהאתר.
