תופיני פופ, אינדי, פולק, רוק ומה שביניהם. ומה שעובר לפופטארט במייל

PopTart

תאווה מעבר לפינה

24 באפריל, 2006 מאת גיאחה

זו לא פופטארט, חרמנים

[כותב אורח: גיאחה]

מה אנחנו יכולים לעשות? זו הרי לא אשמתנו, אנחנו רק בני אדם. זה ביולוגי. העונה הקרה נגמרת ואותה עונה מהוללת וארורה מגיעה - אביב. האבקנים נישאים ברוח והטמפרטורות עולות, בלילות החלונות הפתוחים מתנשפים רוח חמימה וקפיצי המיטה הבודדים גונחים בגעגועים. במילים פשוטות: כולנו נהיים חרמנים רצח. זה בטבע שלנו. זו התקופה בה רובנו מפסיקים לחשוב בין האוזניים ומתחילים לחשוב בין הרגליים. ואני לא מדבר רק על הבחורים, אצלנו זה ככה כל הזמן. אני מדבר גם עליכן, בעלות החמוקיים. נותר לנו רק לשבת חבוקי ידיים ופשוקי רגליים, ולפנטז.
כי מה לעשות, כולנו נהיים תאוותניים לאחרונה, גם כאן בבלוג הירקרק הזה. למען השם, הרי אפילו לשירות שיתוף הקבצים שאנחנו משתמשים בו בפופטארט קוראים Spread-it. רק זה לכשעצמו צריך לזקור אצלכם גבה, לפחות.

אז אם כבר תאווה, ואם כבר סקס נטול עכבות, לפחות שהפסקול יהיה שווה משהו. לכן הרכבתי עבורכם במהירות ערכה קטנה לכמה מצבים שאני מקווה שכולנו ניקלע לתוכם בתקופה הקרובה. כתבתי בזכר כי אני זכר, אבל זה כמובן מתייחס לשני המינים ולכל הנטיות המיניות, ובמיוחד לאלה מכם שלא צעירים מכדי לעשות מין (אם אתם כאלה, אנא גללו מטה לפוסט הבא, או שתצאו לבנות ארמונות בחול, או לגדל שערות ערווה, או משהו).

זו כן

התחלתי להתגלגל עם הרעיון בראש כששמעתי במקרה את אחד משירי האר-אנ‘-בי האהובים עליי, ”My man“ של אנג‘י סטון (עם Floetry), מהאלבום האחרון שלה. לא מדובר פה בשיר לפול אינטרקורס, אפילו לא למשחק מקדים, אבל יש בו משהו מאוד מאוד סקסי בצורה לא מתנצלת שכזו, אחלה גרוב וטקסט משובח (“Rubs me gently, gives me plenty“), כל גבר היה רוצה שישירו עליו ככה, וצריך להיכנס איכשהו לאווירה. אם כבר לקחתם את הבחורה הביתה מהפאב, והיא מסתובבת ובוחנת את הדירה שלכם בפעם הראשונה, זה הרגע להחליק לעבר המחשב ולהקליק בנונשלנטיות על ”Sex“ של Lovage. מול השפרצות הנוזלים של מייק פאטון וג‘ניפר צ‘רלס, אף בחורה לא תישאר אפלטונית (ובחייכם, היא באה איתכם הביתה מהפאב, היא לפחות חצי בעניין גם ככה).

עכשיו העניין כבר בידיים שלכם.
לזיון לילי איטי בישיבה (רצוי עם החלונות פתוחים כשחם), המלצת השף היא ”Blind“ מהאי-פי של TV on the radio - יש איזה זרם מיני תת קרקעי מאוד אינטנסיבי במוזיקה של הטלוויזיות, כמעט כל שיר אחר שלהם גם יתאים.
אם אין לכם סבלנות, ואתם הולכים על זיון חפוז בעמידה, כזה שלא מספיקים להוריד בו את כל הבגדים, אין כמו ”Spread“ של Andre 3000 מאאוטקאסט להוכחה שהחיפזון הוא אולי מהשטן, אבל הוא מה זה כיף לפעמים. אורך השיר יתאים לכם בדיוק (קצת פחות מארבע דקות, מרגע הרמת החצאית - זוז!).
אבל אם אתם בכלל בקטע של אהבה עדינה לפנות ערב (או בשבת בבוקר, לחילופין), עורך אוספי פולארויד ממליץ על השיר של טליה אליאב - ”באור“, ומקווה שתתכרבלו ארוכות אחר כך.

גברת טארט, יש לך המלצות משלך? ולכם, קורעים וקורעות?

Angie Stone ft. Floetry - My Man
Lovage - Sex
TV on the radio - Blind
Andre 3000 - Spread
טליה אליאב - באור

מונח במדף פופטארט שומעת
7 תגובות

  1. עידו:

    מסכים לגבי TVOTR, ובעיקר Blind. באותה רוח יש לי פנטזיה כבר לא מעט זמן, לעשות סשן ארוך לצלילי ( ) של סיגור רוס, מההתחלה עד הסוף. *אנחה*

  2. האייפוד הרעב:

    אחד הפוסטים ההזוים שקראתי בזמן האחרון.

  3. תיונה אפל:

    האמממם…סיגר רוס…

  4. אסתי:

    השיר של טליה אליאב מקסים! יש מצב לעוד שיר או שניים?

  5. גיאחה:

    בהחלט כן, אסתי, קפצי לאתר שלה!

  6. אמילי:

    הו גיא!
    בדיוק השבוע מצאתי את עצמי מתחבטת קשות בשאלת מוזיקת הזיונים. אני אישית מעדיפה לעשות את זה לצלילי פסקול ההתחככות הטבעי שנוצר מאליו, אבל יש שותף, וקירות דקים, ונו, צריך להתחשב. אז רוב תודות!

    ומשזה נאמר, אני חייבת למחות. ”באור“ הוא שיר נוראי! זאת אומרת, על פניו הוא סבבה, אבל כשמתעמקים מגלים שורות זוועה כדוגמת ”אני מוכנה לעשות את זה באור… כדי שתגמור“, שראויה ללא פחות מלינץ‘ פמיניסטי. מה זה ה“מוכנה“ הזה לעזאזל???

  7. אוהד:

    אני אוהב את תאגיד הגנבים, את ריי צ‘רלס, את טום וויטס המוקדמים יותר.
    אבל הדיסק שהכי נהניתי להזיע לצליליו הוא OK COMPUTER, היה הזוי.

תשאירו כמה מילים?