הרבה באזז היה סביב גברת רג‘ינה ספקטור בשבועות האחרונים. גיא טחן עליה את הצורה בעונג שבת, ובעוד כל מיני בלוגים ומעוזים סמי-אלטרנטיביים אחרים גם נכתב על האלבום החדש שלה. האמת, שבגלל כל המילים שנשפכו עליה, לא התכוונתי לכתוב כלום. אבל הנה שני הסנט הקצרצרים שלי.
נאמר ש ”Begin to Hope“ הוא התמסחרות, שספקטור הפכה למיינסטרימית והשירים שלה זה לא מה שהיה פעם. נכון. זה באמת מה שקרה, אבל ת‘שמעו, היא עדיין עושה מוזיקה טובה. תקראו לזה איך שאתם רוצים. האלבום החדש באמת נורא קליט ובשמיעה השניה כבר יכולתי לשיר איתה את כל השירים, אבל עדיין, הבחורה הזאת ניחנה בכשרון לירי, מלודי, ווקאלי, ויראלי, וירטואוזי נדיר.

בדרך חזרה מהעבודה, שמעתי את הדיסק שלה בפול ווליום באוטו, עם חלונות סגורים. כאשר הגעתי ל ”Samson“, השיר נתקע לי בגרון. פשוט כמשמעו. הבסים של הרדיו דיסק באוטו פעלו בצורה מקסימלית, והרגשתי שהמוזיקה נכנסת לי ישר לוושט. השתעלתי שיעול של שאיפה לא טובה. למרות שהרגשתי שקשה לי, לא הנמכתי ונתתי לשיר לנגן עד הסוף, תוך כדי שיעולים. זה מה שקורה שהמוזיקה נכנסת לך לתוך הגוף.

Regina Spektor - Samson