קפיטול מאדר
אחרי יומיים חסרי שינה שנעתי בהם בתוך עולם דמדומים של מבחן גדול ועבודה אל תוך הלילה, השלמתי הלילה שעות שינה לשנתיים. אני חייבת לציין שזה ממש קשה. קמתי ממש מאוחר עם כאב ראש של יותר מדי שעות שינה (גיא קורא לזה עננה), ומאז אני נעה בין הספה בסלון והמיטה שלי לנמנומי השלמה. הראש שלי מתפוצץ, אבל אני לא מסוגלת להתחיל את היום. ~אנחה~

בכל מקרה, אני פה כדי לספר לכם שבערך בכל שנתיים, איזשהי להקת רוק עלומה מוציאה סינגל קליט ואנרגטי, שנשמע בדיוק כמו שיר הארד-רוק משנות השבעים. הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש היא Jet עם ”האם את רוצה להיות הנערה שלי“ שנטחן עד דק בכל מדיה (כולל פרומואים, פרסומות לסלולר וכמובן גם ברדיו הישראלי). יש שיגידו עכשיו: ”היי, אבל גם קינגס אוף לאון עבדו על אותו השטיק!“ ולהם אני אומרת, שזאת להקה שהוציאה שני אלבומים מעולים שדבקו במסורת המוזיקה שהם גדלו עליה ולא להקה של שיר אחד. הדוגמא העדכנית ביותר למקרה כזה, היא להקת ”Wolfmother“ שהוציאה את ”Woman“ לפני כמה שבועות. הזמר בעל רעמת התלתלים שמזכירה יותר מכל את הזמר של MC5, או את הזמר של המארס וולטה, או את קוואמי הישן בקטנה, מצווח ממעמקי ריאותיו בקול לד-זפליני ”ווווומממאאאן“ על בסיס ריף גיטרות הארד-קורי סבנטיזי.
רק מה, מתברר שוולפמאדר השתמשו בדיוק באותו ריף גיטרות של ”Jewelry Store“, שיר של הלהקה הפילדלפית המאוד אהובה עלי ”The Capitol Years“. לעומת וולפמאדר, הקפיטול יירז לא ניגנו את הריף הזה בסגנון סבנטיזי מצווח, אלא בסגנון של גאראג‘ שמח וחביב לאוזן. מעריץ אובססיבי של האחרונים עלה על העניין והכין מש-אפ חביב משני השירים.
The Capitol Years Vs. Wolfmother: “Jewelry Store Woman”
והנה המייספייס של הבחור שעשה את זה, שם אפשר לשמוע את השיר וגם עוד קטע שהוא עשה, שבו הוא שיחק עם כמה נאומים של בוש והרכיב נאום חדש ומצחיק יותר.
30 ביוני, 2006 בשעה 17:51
אחלה מש-אפ. פאן אמיתי. גם הקטע עם בוש חמוד. בכלל, בוש הוא לגמרי אנדרייטד - מדובר בדמות הקאלט הגדולה הראשונה של המאה העשרים ואחת. אנשים מפספסים את זה. אגב, מה זה האיור הזה?
30 ביוני, 2006 בשעה 18:48
כן, המאייר רוברט סמייגל תמיד עושה דברים מצחיקים עם נאומים של בוש. אני אחפש כאלו בהזדמנות ואשים אותם פה.
את הציור מצאתי בגוגל אחרי חיפוש המילה ”woman“, כמה מפתיע….
http://www.ftw-design.com/peinture.html
זה מתוך האתר הזה
1 ביולי, 2006 בשעה 14:47
אחלה פוסט
1 ביולי, 2006 בשעה 16:57
גדול.
לא מצאתי את העניין הזה עם בוש.
וד“א - תגידי מה שתגידי - הקטע של וולפמאדר ”איז דה שיט“
2 ביולי, 2006 בשעה 13:15
תכלס, השיר של וולפמאדר מדבק כמו טורו, אבל ביסודו מעצבן אותי טיפה.
הקטע עם בוש זה הקטע השני לשמיעה בתוך המייספייס.
7 באוגוסט, 2006 בשעה 15:17
אגב, הריף הופיע עוד קודם בסלף טייטלד של הוולווט אנדרגראונד, בקטע ”RUN RUN RUN“. מצחיק ומטריד.
אבל חייבים להודות שהריף אלוהי.