יש לי בימים האחרונים אנטי מהמחשב. לא בא לי להתקרב אליו, אני לא פותחת מיילים, לא מתעדכנת באתרים הקבועים שלי, כלום. אני חושבת שזה בגלל שנהיה לי חם ליד המחשב. הוא פולט יותר מדי חום.
בכל מקרה, למרות ההתעלמות מהמחשב, אני דווקא כן ניגשת אליו כמה פעמים ביום, אבל רק כדי להפעיל את השיר המעולה שמתנגן לי בראש כבר כמה ימים. אני לא מדברת על השיר החדש של ג‘סטין טימברלייק (שבואו נודה, הוא מעולה) אלא על שיר של להקה שוודית שנקראת ”I‘m From Barcelona“. גם הלהקה הזאת נדבקה בחיידק ההפך. כמו ”Architecture in Helsinki“ שמגיעים מאוסטרליה וכנראה מפנטזים על מקום קריר יותר, השוודים האלו חולמים על מקום חמים יותר כמו ברצלונה. וזאת לא נקודת ההשקה היחידה שיש לשתי הלהקות. למרות שהארכיטקטים עושים מוזיקה יותר שובבה עם כמה טוויסטים ומפנים בכל שיר, גם להם יש הרמוניות מתוקות, כלי נשיפה והמון נה נה נה ברקע. בנוסף, נקודת השקה נוספת ללהקה אחרת היא העובדה שהחבר‘ה מברצלונה מונים 22 חברים. בנוסף למה שציינתי מקודם בקשר ל-נה נה נה, המלודיות הסוחפות וכלי הנשיפה, זה מאוד מזכיר גם את הפוליפוניק ספריי (מינוס ההרגשה המשיחית שהאחרונים משרים).

”We‘re From Barcelona“ הוא שיר הכירות מצויין. גם מבחינת סינגל ראשון וגם מבחינת ההיכרות של המאזינים עם מאפייני הלהקה. כאמור, הרבה נה נה נה שפותר בעיות ליריקה, חצוצרות, מחיאות כפיים, קזו והרגשה של מקהלה ששרה על דשא בין ממטרות ביום קיץ חם. שלוש דקות של שמחה וקיפצוצים שנגמרות מהר מדי. לפחות משהו מצליח לקרר אותי בדירה החמה שלי.

I‘m From Barcelona - We‘re From Barcelona