איזה כיף למצוא להקות חדשות! כאשר נכנסתי לאמ“ג כדי לבדוק בדיוק מתי האלבום של הדרזדן דולז עומד לצאת, ראיתי תחת הכותרת ”Similar Artists“ להקה שנקראת ”The Ditty Bops“. חוץ משם הלהקה והאלבום היחיד שהן הוציאו לא היה ממש מידע על הלהקה, אז הורדתי ושמעתי.

לקרוא להן דומות לדרזדן דולז זה כמו לקרוא לפסקול של ”ברוקבק מאונטיין“ מוזיקת קברט סקסית. הבופס הן שתי בנות שעושות מעין פולק, קאנטרי / בלו-גראס מתוק וקופצני, סוג מוזיקה שממש התחבב עלי בשנה האחרונה בעיקר בגלל להקה שקוראים לה ”ניקל קריק“. את ניקל קריק גיליתי במקרה דרך התוכנית של קונאן או‘בריאן. הם הופיעו אצלו באחת התוכניות ופשוט היפנטו אותי. המוזיקה שלהם קצת יותר נוטה לכיוון הפולק, קאנטרי / בלו-גראס נטו לעומת הבופס שנותנות גוון יותר מתקתק למוזיקה שלהן.

ובחזרה לדיטי בופס. קוראים להן אמנדה באראט ואבי דיוואלד, אחת מהן הייתה בצעירותה דוגמנית באירופה ואחרי שהן ביצעו קאברים לשירי שנות העשרים הן החליטו שהן צריכות להקים להקה. הסלף טייטלד שלהן יצא בסוף 2004. את הקשר שהאמ“ג עשה להן לדרזדן דולז אולי אפשר להסביר על פי העובדה שבהופעות שלהן יש תחושה קברטית עם שמלות מפונפנות, פיאות ובובות. באתר הבית החמוד שלהן אפשר למצוא מתכונים למאכלים שרק בנות עם דמיון מפותח מאוד יכולות להמציא כמו נמלים בתוך בול עץ (מקל סלרי ממולא בחמאת בוטנים וצימוקים), לקנות את לוח השנה שלהן (בנות בבקיני על אופניים), ולשמוע דגימות מהשירים שלהן.

אני חושבת שהשיר הזה מסביר בהחלט את הסגנון שלהן, שדווקא בשיר הספציפי מזכיר לי מסבאה במערב הפרוע:

The Ditty Bops - Sister Kate

ואם כבר הזכרתי את ניקל קריק, אני חושבת שמן ההוגן שתשמעו גם אותם. אז הנה:

Nickel Creek - When In Rome