אהבה שחזרה
למרות שהבטחתי לגיא שאכתוב פוסט חדש על אמא שלו, כדאי שאציין את העובדה שלדצמבריסטים יש אלבום חדש.
איך להתחיל לספר לכם עד כמה אני אוהבת אותם? בשנה שעברה, האלבום הקודם שלהם "Picaresque" שינה לי את החיים. הוא פתח לי דלת ללהקות כמו "ניוטרל מילק הוטל" (תשאלו את גיא) ופתח לי את האזניים לשירים עם שליחות. אני לא מתכוונת לשליחות במובן המיסיונרי של המילה, אלא לשירים שבהם אפשר לשמוע סיפורי אגדה על פיראטים, פרטיזנים, אנשי עיירות שעשו דברים פנטסטיים, חלומות על מקצועות חופשיים, מנקי ארובות ועוד. כל שיר של הדצמבריסטים הוא הרפתקאה קטנה בפני עצמה. השירים שלהם מזכירים לי עיבוד מוזיקלי לספרים כמו "הרפתקאות גוליבר" או "מסביב לעולם ב-80 יום". הרבה אנשים מסביב לגלובוס נפלו שבי אחרי הלהקה הזאת. ההוכחה המנצחת לכך היא העובדה שכאשר כלי הנגינה שלהם נגנבו, קהל המעריצים הנאמן ערך מגבית וקנה ללהקה כלים חדשים.
אגדה יפנית עתיקה מספרת על אדם עני שמצא ביער עגור פצוע וטיפל בו עד שיוכל לעוף בכוחות עצמו. כמה ימים אחר-כך, התדפקה על דלתו אישה יפה. השניים התאהבו והתחתנו. הם חיו בעוני גמור והאישה הציעה לבעלה שימכור בעיר סמוכה, אריג מיוחד שהיא בעצמה אורגת. התנאי היחיד שלה היה שלא יכנס לחדר בזמן שהיא אורגת. עם הזמן, סקרנותו וחמדנותו של האיש גברו עליו והוא נכנס לחדרה של אישתו בזמן האריגה. האיש גילה לתדהמתו שאישתו היא העגור שמצא ביער ושהאריג שהיא אורגת מוכן מנוצותיה שלה, שאותן היא תולשת מגופה בעזרת מקורה. כשהיא ראתה את בעלה, היא פרשה כנפיה והמריאה דרך החלון, בלי לשוב לעולם.
על סיפור האגדה העצובה הזאת, מבוסס האלבום החדש של הדצמבריסטים, "The Crane Wife". כהרגלם, כל שיר הוא סיפור. על פי הגדרתם האלבום הזה הוא "המוזר" ביותר שהם הוציאו עד היום ויאופיין בשירים מאוד ארוכים בסביבות ה-12 דקות. למרות שאפשר לראות את האלבום הזה כמקשה אחת כי כל שיר נגמר בתחילת השיר הבא. קולין מלוי, האיש שעומד מאחורי ההרכב מוכיח את עצמו שוב, כאחד מכותבי השירים המוכשרים והמעניינים ביותר. כל זה יחד עם קולו יוצא הדופן והמאנפף קמעה והתזמורתיות שבשירים גורמת למוזיקה של הדצמבריסטים להפוך לחוויה בפני עצמה. אתה נשאב לתוך הסיפורים והחוויה. סוג של האזנה טוטאלית.
הדצמבריסטים נמצאים כרגע במקום טוב מאוד מבחינת קריירה. האלבום האחרון שלהם התברג להרבה רשימות סיכום שנה נחשבות (של 2005) והם עזבו את הלייבל הקטן "Kill Rock Stars" ועברו ל"'קפיטול" הגדולה. לכן, אפשר לנחש שהאלבום החדש שלהם צריך לעמוד בהרבה ציפיות גם מבחינת חברת התקליטים וגם מבחינת המאזינים. משמיעה ראשונה, אני יכולה להגיד שהאלבום עונה על כל הציפיות, ועם הזמן הוא בטח גם יעלה עליהם. אבל אל תשאלו אותי, אני סאקרית שלהם.
The Decemberists – The Crane Wife 1 And 2
25 באוגוסט, 2006 בשעה 11:51
השיר מהדיסק החדש שלהם?
זה נשמע דומה לסגנון שהיה להם ב- castaways and cutouts
25 באוגוסט, 2006 בשעה 11:56
התגובה היחידה שעולה לי בראש לפוסט הזה היא "תודה".
25 באוגוסט, 2006 בשעה 12:32
על לא דבר….
טדי, כן זה מהדיסק החדש וזה באמת מזכיר את האלבום הזה
26 באוגוסט, 2006 בשעה 0:04
המון זמן רציתי לכתוב משהו על הדסמבריסטס (ותודה ללינור שהכירה לי אותם)אבל באת ועשית מלאכה הרבה יותר טובה ממה שיכולתי לעשות.
אני מחזיקה בדיעה ש- The Mariner's Revenge Song -הוא אחד השירים הכי
גאוניים שיצא לי לשמוע. הוא הצליח לתפוס לגמרי את הסגנון והאווירה
שאמורים להיות בשיר פאבים "ישן" כזה, שמספר סיפור מותח ומרגש. וכמובן
שהמילים והחריזה פשוט נפלאים.
אבל הצלחתי להתחבר בעיקר ל- Picaresque, שאר האלבומים גם גדושים
בכשרון אבל פחות ריגשו אותי אישית. אני מקווה להתחבר ככה גם לאלבום
החדש.
ותודה על העדכון.
26 באוגוסט, 2006 בשעה 4:30
מישהו חכם פעם אמר לי, שתמיד היה להם את הכשרון ואת הפוטנציאל, אבל רק ב"פיקרסק" הם הבינו איך הם באמת אמורים להשמע.
אגב, שמת לב שהבית ב-"The Mariner's Revenge Song" נשמע בדיוק כמו הבית ב "come on home" של פרנץ פרדיננד? מבחינת המלודיה כמובן
30 באוגוסט, 2006 בשעה 9:56
ביקורת נהדרת ללהקה נהדרת!
לפני זמן לא רב (חודשיים שלושה, אם אני זוכר נכון) רציתי להכיר לחברים שלי בפורום אחר את הלהקה והם אמרו שהייתי צריך לרשום עליהם קצת יותר ממה שרשמתי (אני לא אחזור על מה שרשמתי שם), אני כל כך שולח חברים שלי קישור לביקורת הזו ובשאיפה הם יתאהבו בה כמוני וכמוך.
ובלי קשר, אני אתחיל לקרוא פה קצת יותר. אני חושב שזו תחילתה של ידידות נפלאה בין העיניים שלי והמלים שלך.
איתי.
31 באוגוסט, 2006 בשעה 14:56
אחחח איזה להקה אדירה! פיקארסקי הוא אכן הדיסק הכי טוב שלהם, וחוץ מהמרינר'ס ריבנג' יש שם גם את שיר הגמביט המופתי, עם סיפור הריגול שתכלס הכניס אותי ללהקה הזאת. איך את עם הmountain goats?
31 באוגוסט, 2006 בשעה 15:32
האמת שלא מכירה מספיק טוב. יש להם קטע נחמד מאוד בפסקול של ווידס וחוץ מזה אני מכירה עוד קאבר שהם עשו.
אתה ממליץ? אז אני מורידה…
7 בספטמבר, 2006 בשעה 21:47
לאחרונה, בחסות מייספייס, יצא לי לדבר קלות עם הגיטריסט שלהם ולשאול אותו מה עלי לעשות כדי להביא אותם לארץ.
לפיו, זה לא אמור להיות עניין מסובך מדי והם בעניין.. דרוש מפיק, כסף , מקום , מכירת כרטיסים, יחסצ..שאול!!
בכל מקרה, אם מישהו מתנדב להרים את כפפת ההפקה, אנו נהיה מעוניינים להיות להקת החימום..:)
20 בספטמבר, 2006 בשעה 21:16
אוי אני כזה מפגר! כבר שנה שאני מזמזם לעצמי את השירים של פיקרסק ואני בכלל לא יודע של מי הם…. הכל בגלל ביקורת חיובית של אוחובסקי. בכל מקרה, עכשיו שאני יודע מי שר את השירים – הם פשוט אדירים החבר'ה האלה. החדש גם מעולה. תודה לפופטארט על החיבור בין השירים ללהקה. דרך אגב, אם תשמעו את הדיסק אחרי צפייה ב"אריסטוקרטים" – מובטחת לכם הנאה לא צפויה, אני פשוט נקרעתי מצחוק!