א-הא! גם מעוז המיינסטרים האמריקאי, MTV, התלהבו מ OK Go וקליף ההליכונים שלהם והכניסו את הלהקה לרשימת המופיעים ב-VMA.

הלהקה עצמה נראתה מאוד לחוצה לא לפשל בצעדים ובניגוד להופעות אחרות שבהן הזמרים מנסים בכל כוחם לעשות עם השפתיים בדיוק כמו הפלייבק, כדי להשוות להופעה מראה ”חי“, הפעם הפלייבק הושמע באופן ברור ולא היה שום נסיון להפוך את זה להופעה פרופר, אלא זה היה פשוט מופע מחול. לא שהיתה לי שום בעיה עם זה, זו היתה פינת האור היחידה בכל הטקס הזה.

ראיתי רק שעתיים מתוך הטקס שערך שלוש שעות, אבל אני חייבת לציין שזה היה ה-VMA הגרוע ביותר מזה שנים. ג‘ק בלאק היה מבולבל וחסר נשימה, הצילום היה תזזיתי מדי ומעל כל העניין ריחפה תחושה של קטסטרופה. אפילו ההופעה של הרקטנטורס יחד עם לו ריד היתה מקושקשת. ואל תגידו לי ”כן, אבל כל הענייין היה כאילו שהכל מתפקשש“. זה היה מצחיק בהתחלה, אבל הפך לאמת עצובה לקראת האמצע.

נחזור ל OK Go. כל עניין הקליפים הזה תפס תאוצה והלהקה מתחילה לקבל פופולאריות עצומה. במייפייס של הלהקה אפילו נפתחה תחרות ריקודים. אנשים מרחבי העולם מוזמנים לשלוח קליפים בהם הם רוקדים בכוריאוגרפיה של הסינגל הקודם שלהם ”A Million Ways“. הפרס עדיין לא ברור, אבל יש לתחרות הזאת הענות מרשימה.

כמובן שהדרך למדוד את כל הבאזז הזה סביבם היא מספר הפעמים שהם הגיעו לטלויזיה. אז כמובן דיברנו על ה- VMA‘S, דמיאן קולאש (הצלע החמודה ברביעייה) התארח אצל סטיבן קולבר, ואפילו ראיתי כמה שניות מהקליף בחדשות E!. ואם ג‘וליאנה דפנדי דיברה עליהם, אז כנראה שהם באמת חמים.