[כותב אורח: גיאחה]

מכיוון שפופטארט טבועה עד צוואר בקרטונים ואורזת את הונה הפרטי וערימות הדיסקים והתחתונים החושניים שלה כדי לנטוש את דירתה ולעבור לדירה מפוארת אף יותר (המחזרים מתבקשים לעדכן את ספר הכתובות שלהם כדי לשלוח מתנות לדירה החדשה), אני שוב מבליח כאן להופעת אורח קצרה.

אחד הדברים שהכי מושכים אותי בבחורה הוא הטעם המוזיקלי. לא אפסול בחורה מדהימה רק בגלל שטווח הדיסקים שלה נע בין החברים של נטאשה לשלמה ארצי, אבל בהחלט אנמס לשלולית לרגליה אם אגלה שהראש שלה פתוח מספיק כדי לשמוע את ג‘ון קולטריין, גאנג אוף פור, טרייב קולד קווסט ושלמה ארצי.

א‘ לא מרשה לי להסתכל לה על הדיסקים. הייתי אצלה כבר כמה פעמים אבל היא תמיד דאגה להרחיק אותי מסטנד הדיסקים שלה (או מתיקיית הסולסיק שלה) בדרכים חוקיות ולא חוקיות. פעם אחת אפילו נעלתי אותה מחוץ לחדר כשיצאה לשירותים, כדי שאוכל סוף סוף להציץ בדיסקים שהיא כה מתביישת בהם משום מה. הספקתי לראות רק את הסמית‘ס והקיור לפני שהיא זינקה פנימה כמו נינג‘ה מהחלון של המרפסת ואני איבדתי את הכרתי.

כך או כך, היא הכינה לי מיקסטייפ נפלא, ובעיקר הכירה לי להקה שגרמה לי לזרמים חמים בבטן, מהסוג ששמור לרגעים של ניצוץ התאהבות מוזיקלי במשהו חדש לגמרי, כמו ההאזנה הראשונה ל-TV on the radio או הרגע שבו נופל לך האסימון של Kid A ואתה מבין שזה האלבום הכי טוב שרדיוהד יוציאו כל עוד הם חיים.

לפלא הזה קוראים The Microphones, יציר ראשו הפורה והמופרע של פיל אלברום. א‘ נתנה לי להוריד ממנה את האלבום שלהם משנת 2000, It Was Hot, We Stayed in the Water (שברגע זה הזמנתי בתקליט בשבילי ובדיסק בשביל א‘, מ-K Records), שהעיף לי את הראש לקיבינימט. בין השאר תמצאו שם את Mirah, מלודיות ממכרות, אינטנסיביות דיסטורשנית סקסית לצד קלילות פיפטיזית, בלגן ורעש לצד הרמוניות קוליות יפהפיות, סאונד מטמטם של גיטרה אקוסטית, ובעיקר שירים מצוינים.

החלק הכי קשה היה לבחור שני שירים שיגרמו לכם לרייר על ההרכב הזה. כל השירים פה נפלאים, וכל כך קשה לבחור משהו שמייצג. בסוף, בעצה משותפת עם א‘, הלכתי על ”The pull”, שיר הפתיחה שכשמו כן הוא - שואב אתכם פנימה; ו-“Karl Blau”, קטע קצרצר על שם אחד מעמודי התווך של K records, שמפגין את הפיל הביצ‘-בויזי שמגיח ברבים מהקטעים באלבום. אלה לא בהכרח שני השירים הכי טובים באלבום (“Between Your Ear And The Other Ear“ הוא כנראה האהוב על א‘ ועליי), אבל הם מייצגים הכי טוב את רוחם של המיקרופונים. שווה סילסוק, שווה התאהבות.

The microphones - The pull
The microphones - Karl Blau