~יבבה~ חוזרים היום ללימודים. אין לי כוח לזה. לפחות זאת השנה האחרונה שלי.

ועכשיו לדברים נחמדים יותר. אח חדש למשפחת העונג, ערן דינר, שהיה בזמנו מנהל פורום מוזיקה ישראלית בנענע, הצטרף למשפוחה ויציע בבלוגו ”זה מסתובב“ מוזיקת פופ ישראלית ישנה להורדה מדי פעם וגם את הידע העצום שלו בנושא.
קורא הבלוג הנאמן דואל, פתח גם הוא בלוג (בישראבלוג. מה אתה עושה שם לעזאזל??), שנקרא ”חי עד הקצה“ ובו הוא כותב על קולנוע, מוזיקה ועל החיים (אני צודקת?). בהצלחה!
(שני הבלוגים התווספו לרשימת הלינקים מימין)

נעבור למוזיקה. במאי האחרון, בלי ששמתי לב, יצא האלבום החדש, השני במספר לצמד הבנות ”The Ditty Bops“. קוראי הבלוג הוותיקים וודאי זוכרים את היום שבו גיליתי את הלהקה הזאת. למי שלא מכיר, אלו הן שתי בנות עם חיבה עזה לשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, קולות מתוקים ויכולת וירטואוזית מרשימה על כלי הנגינה.

האלבום החדש, נקרא ”Moon Over The Freeway“, והוא ממשיך את הקו המוזיקלי של האלבום הקודם. זהו לא אלבום רע, אבל בניגוד לאלבום הקודם שהיה מרענן וכייפי, האלבום החדש נותן קצת הרגשה של מיחזור. אותם שירים עם הרמוניות מתוקות, הגיטרות הקצביות שמזכירות לי את שון פן ב“מתוק ומרושע“ של וודי אלן, ודמיונות מופרזים של נערות חולמניות. כריסטינה אגילרה ואאוטקאסט חזרו גם הם השנה לתקופה הזאת, אבל בינגוד לאלבום ההמוני של כריסטינה (למרות שאני ממש אוהבת את הסינגל) וההיפ-הופּיות של של אאוטקאסט, הדיטי בופס לוקחות את זה לכיוון היותר אותנטי, למרות שמשום מה יש באלבום החדש כמה שירים שדווקא נשמעים מהתקופה האחרונה ואין להם שום סממן של תחילת המאה הקודמת.
טוב, עכשיו אני רואה שקצת לכלכתי על האלבום בפסקה הקודמת. רק כדי להבהיר את העניין, זהו אלבום חמוד מאוד, אבל לעומת האלבום הקודם הוא קצת חיוור. זהו. הנה שיר ממנו. אני הולכת בחוסר חשק לבית הספר.

The Ditty Bops - Angel With An Attitude