השבוע נתקלתי בסט מעולה ששודר לפני כשנתיים במסגרת התוכנית ”סוליד סטיל“ בקול הקמפוס. הסט שילב קטעי רוקנ‘רול, Fאנק, ג‘אז ואלקטרוניקה קלה (החל מסטריאולב ועד זאפה וג‘יימס בראון) ומיקסס ביניהם בצורה מאוד מדוייקת. הופעתי לגלות בסוף השעה, שאת הסט ערכו ומיקססו חברי להקת The Bees הבריטים. מי ידע שהם בכלל כאלו?

The bees, או בשמם היותר מדויק Band Of Bees מוכרים לכל שומע 88FM ממוצע. הם משלבים יסודות של רוק פסיכדלי כמו של Love, קלילות כמו של הקינקס, מילים מעופפות כמו של דונובן ואווירת סיקסטיז-סבנטיז מאוד חזקה. לתיבול כל אלו, הם חוטאים מדי פעם במקצבי Fאנק שהופכים את העסק הזה למיש-מש שמח במיוחד.

אלבומם הקודם, Free the Bees שיצא ב-2004 היה אחד מאלבומי יום השישי שלי. בחורף וגם בקיץ, לפני שהייתי צריכה לעבוד ביום הזה, הייתי מסתובבת מאושרת ברחבי הדירה שלי, שומעת אלבומים, עושה כביסה, קוראת עיתונים ומקנחת באמבטיה. האלבום הנ“ל תפס חלק גדול מהפלייליסט שלי באותם הימים.

האלבום החדש שלהם יקרא Octopus (אולי מחווה לשיר של סיד בארט ז“ל?) וייצא לחנויות בשלהי מרץ. רוח הסיקסטיז שורה על האלבום הזה באופן חזק ביותר, אבל אפשר למצוא בו גם קצת רגאיי (אבל לא כמו מה שאתם חושבים) וגם פולק בפורטוגזית.

זאת עבודה קשה ומלוכלכת לבחור שיר אחד מתוך אלבום שמשאיר עליך רושם ראשוני כל כך טוב, לכן פתרתי את הבעיה הזאת בכך שאני נותנת לכם את השיר הראשון בדיסק. עצה שלי: תרופה מצויינת לסובלים מצינון קשה, כמוני. ~אפצ‘י~

The Bees - Who Cares What The Question Is?