לפעמים אתה לא מצליח לראות דברים טובים, אפילו שהם מתחת לאף שלך. לפני בערך חודשיים, בחור מאוד נחמד מדומינו רקורדס (ארקטיק מאנקיס, דה קילס, אדֶם, סבדו, פרנץ פרדיננד, בוני פרינס בילי ועוד), שלח לי לינקים להורדה של כמה שירים של בחור בשם בנג‘י פרי (Benjy Ferree). לא ברור לי למה, אבל הורדתי אותם, שמתי אותם בתיקייה מסודרת, אבל לא הקשבתי להם. עד היום. ברגע ששמעתי את השיר הראשון תפסתי את הראש שלי חזק בשתי ידיים וצווחתי ”איך יכולתי לפספס את זה???“

עכשיו אני כל כך מכורה אליו, שזה פשוט שערורייתי. ההיסטוריה הקצרה של הבחור כוללת נסיון בפיתוח קריירת משחק בלוס אנג‘לס, כשלון גמור וחזרה הביתה בבושת פנים אל וושינגטון. קצת מוזר לי לקבל את ההגדרה של אמ“ג לבחור הזה כמתבודד אחרי ששמעתי שהוא ניסה להיות שחקן. בכל מקרה, אחרי שחזר הביתה, הפך להיות ברמן ותוך כדי עבודתו בבר, פגש את ברנדן קנטי מפוגאזי. האחרון שיכנע אותו ללכת בעקבות חלומו ולהפוך למוזיקאי ואפילו מיקסס לו את EP הבכורה, Leaving the Nest. אנשי דומינו רקורדס היקרים לקחו את ה-EP, הוסיפו לו כמה שירים נוספים וב-2006 הוציאו את אלבומו המלא, תחת אותו השם.

פרי משופע באמריקנה ישנה וטובה בסגנון מ.וורד ובוני פרינס בילי. למרות שאפשר לשמוע אצלו השפעות מקצוות אחרים כמו לו ריד ואפילו קצת סופיאן סטיבנס. הוא לוקח את הכלים הקלאסים של הז‘אנר הזה כמו כינור ומפוחית והופך אותם לקרקס קטן וכייפי. השיר המצורף, הוא אמנם דוגמא מאוד לא מייצגת של הבחור, אבל הוא אחד השירים שעשו לי את היום.

Benjy Ferree - In The Countryside

שירים נוספים תוכלו לשמוע בעמוד המייספיס שלו