מרה שחורה
אין לי מצברוח. נראה לי שהולכים לפטר אותי מהעבודה על טעות שאני בטוחה באלף אחוזים שלא גרמתי לה. אני מסתובבת כבר מהבוקר בפרצוף ארוך ומרגישה קצת כמו אחת שהחבר שלה זרק אותה. באופן משעשע מתחשק לי לשמוע את ”קשה בלעדיך“ של שרון ליפשיץ ולהסחף למחוזות שמאלץ שהשתיקה יפה להם.
בסוג של צירוף מקרים, גיא פרסם היום בבוקר בווינט את פסטיבל אלבומי הדיכאון שלו. קאט פאוור, סמוג, ניק דרייק, אליוט סמית‘, ארקייד פייר ועוד קיטונות של דיכאון בפורמט אודיו. למרות שכמו כמה מהטוקבקיסטים, גם אני הייתי רוצה לראות שם את ”ברלין“ של לו ריד, דווקא עולה לי שיר ספציפי לראש כשאני חושבת על מה הייתי רוצה לשמוע עכשיו (חוץ מכמובן, שרון ליפשיץ). משום מה, דווקא שירי דכאון על אהבה מתאימים לי בכל מצב של דכאון - מהחיים, מהלימודים וכמו עכשיו, מהעבודה.
Elliott Smith - Waltz #2 (XO)
2 בפברואר, 2007 בשעה 23:06
לא נעים בכלל. שיעבור מהר..
(אם כי אליוט סמית‘ פשוט מושלם למצב רוח דכאוני. בחירה מצויינת).
2 בפברואר, 2007 בשעה 23:12
תודה… אחרי פרסום הפוסט הזה מצאתי את עצמי שוכבת על השטיח בסלון ומקשיבה ל either/or
3 בפברואר, 2007 בשעה 2:13
מקווה שיהיה טוב…
3 בפברואר, 2007 בשעה 2:33
אני בטוח שהכל יסתדר. אבל בינתיים תהני מהדיכאון, זה מזכך את הנפש. המלצה שלי - my second surprise
3 בפברואר, 2007 בשעה 6:13
תודה לכולם על הדאגה…. למרות שקיבלתי סיום מושלם ליום מחורבן. מה זה אומר אם בחור שהתחיל איתך כל הערב אומר לך בסופו שיש לו חברה? נראה לי שגם מחר זה יהיה יום אליוט סמית‘. או מיי סקונד סרפרייז אם אקח את המלצתו של דואל.
בסוף הכל יהיה בסדר שוב
3 בפברואר, 2007 בשעה 16:49
שלום לכם…
ראיתי שפרל ג‘ם לא ממש שנואים פה אז ”אני פונה אל הלב שלכם“ עיזרו לנו להביא את פרל ג‘ם לישראל…
http://www.ipetitions.com/petition/pearljam_to_israel/index.html
תודה.