פילדלפיה זורחת
סצנת המוזיקה בפילדלפיה התקדמה בשנים האחרונות כברת דרך מאז ש- Hall and Oats היו היצוא המצטיין של העיר. נכון, גם וויל סמית‘ מפילדלפיה אבל למי באמת אכפת? סצנת המוזיקה האלטרנטיבית פורחת שם רק בשנים האחרונות. בין הלהקות הבולטות ניתן למצוא את הקפיטול יירז והספינטו בנד אבל לא חסרות שם להקות לא מוכרות מצויינות, כמו שהוכיח האוסף ”Tale of the City: A Philadelphia Compilation“ אותו ערך שי הלפרין מהקפיטול יירז ויצא בדיוק לפני שנה, בתחילת 2006. בין הלהקות שהיו אציין את The Teeth החמודים, National Eye וגם את Dr. Dog שעליהם ארצה להרחיב היום. כל הלהקות הנ“ל אגב, שייכות לייבל Park The Van שהתחיל בניו אורלינס ונשטף (תרתי משמע) לפילדלפיה.

ד“ר כלב עושים סוג של אינדי-פופ שמערבב הרמוניות מתוקות של שנות השישים עם הפקת לאו-פיי מרושרשת. אפשר להשוות את הסאונד שלהם לגיידד ביי וויסס ואת סגנון המוזיקה שלהם להשפעות ביץ‘ בויזיות. אם אשתמש בדוגמא יותר עדכנית אז הם הגרסה היותר מתונה של האפלס אין סטריאו. ממש בעוד כמה שבועות הולך לצאת האלבום הרביעי שלהם “ We All Belong“ שהולך להשלים את המהלך של האלבום הקודם שלהם ולמקם אותם במקום יותר מרכזי בסצינת האינדי האמריקאית. מאחר ולא מצאתי את האלבום החדש בשום מקום (עבודה טובה בלהסתיר אותו, חבר‘ה. מזל שהשינס ואנדרו בירד לא מכירים אותכם), אני נותנת לכם שיר להורדה מתוך ה-EP המצויין שלהם ”Takers and Leavers“ שיצא לפני חצי שנה כחימום לקראת האלבום המתקרב.
Dr. Dog - I‘ve Just Got to Tell You
ועוד משהו קטן, בזמן שחיפשתי את האלבום השלם ברשת, נתקלתי באוסף כפול ונחמד של ניו-פולק שכולל אותם וגם את Tuung, אסיד קז‘ואלס (הסופר פרי אנימלס מינוס הסולן גריף ריס), ושתי בניאן, אנימל קולקטיב, אספרס, סופיאן סטיבנס ועוד כמה דברים טעימים. הבחור שעשה את האוסף כתב ”כולכם מכירים את דבנדרה ואת סופיאן. אז הנה האחרים“. אז באופן חד פעמי, הנה פינת מאותגרי סולסיק קטנה: דיסק אחד ; דיסק שני.
6 בפברואר, 2007 בשעה 19:07
גאמבל והאף לא יצוא פילדלפי מצטיין?
6 בפברואר, 2007 בשעה 19:09
סליחה על הבורות, אבל מי ומי?
6 בפברואר, 2007 בשעה 22:32
הממף, צריך סיסמה ):
7 בפברואר, 2007 בשעה 5:26
אני רעב. בא לי פילי צ‘יז סטייק.
7 בפברואר, 2007 בשעה 10:55
קנת‘ גאמבל ולאון האף, שני מפיקים שפחות או יותר המציאו את ”הסאונד של פילדלפיה“ בשנות השבעים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Kenneth_Gamble_%26_Leon_Huff
וכדי להיות עדיין איכשהו קשורים לנושא: גאמבל והאף הפיקו את
Ain‘t No Stopping Us Now של מקפאדן ווויטהד, שיר שהפך להמנון של סיירה לאונה כשוולנטין סטראסר השתלט עליה. סטראסר זכה לשורה בplacid casual של הסופר פרי אנימלס*
*ותודה לliner notes של ”רדיאטור“ (לקנות דיסקים לא רק עוזר לא להפוך לקקה של אנשים, גם לומדים פרטי טריוויה היסטוריים)
7 בפברואר, 2007 בשעה 13:15
וואלה, וכל זה מתוך הליינר נוטס של רדיאטור?? קול!
הסיסמה לפתיחת האוסף היא: posted_first_at_chocoreve
8 בפברואר, 2007 בשעה 22:29
תמיד טוב למצוא אנשים עם טעם דומה
אני כתבתי על ד“ר דוג לפני כשבועיים
מוזמנת להעיף מבט בבלוג