I‘m Back! …To Black
איי איי איי, התגעגעתי. באמת. רציתי נורא לכתוב עוד ולעדכן, אבל נכנסתי לאטרף של עבודה ונפלתי לתהום הנשייה האישית. השבועיים וקצת האחרונים היו בליל של מבחנים, משמרות בעבודה, עבודה נוספת מהבית ומחלה שלא עזבה אותי. לא ראיתי את חבריי בערך חודש (מזל שפברואר זה חודש קצר), לא יצאתי ולא שתיתי (אנטיביוטיקה) וכמעט שלא ראיתי אפילו טלוויזיה, גוועלד. מזל שלעבודה מאומצת מהבית יש פלוסים משלה ולפחות שמעתי המון מוזיקה. אז הנה חזרתי, מקווה שהתגעגעתם גם אתם.
אחד הדברים ששמעתי כמעט נון סטופ בשבועיים האחרונים, הוא האלבום המעולה ”Back To Black“ של איימי ווינהאוס. גיא טחן לי עליה במשך המון זמן ורק לא מזמן טרחתי לשמוע את הגברת. בגדול ווינהאוס נופלת לקטגוריה של ה-R&B, אבל הקול הענק שלה והסאונד המוטאוני שלה הופכים אותה לפצצת סול מדבקת. אחד הדברים המפתיעים בקשר אליה הוא שהיא אמנם נשמעת כמו זמרת שחורה ענקית בת 40, אבל היא בעצם פריחולה בריטית יהודייה, עם טעם רע בבגדים. ווינהאוס היא חלק מגדל ניו-סול גדול שבראשו עומדים צעירים בריטים לבנים עם קול שחור כמו אליס ראסל וג‘יימי לידל.
לפני שנגיע למוזיקה שלה, רציתי להתעכב לרגע על המראה שלה. אם באלבום הראשון שלה, ”Frank“ שיצא ב-2003, היא היתה סתם מישהי שאוהבת מחשופים, איפור כבד ולבוש צמוד כאחרונת הפרחות של יד חרוצים, באלבום החדש היא לקחה את הכל דרגה אחת למעלה. קעקועים מוגזמים על כל הפלג העליון, פירסינג מכוער מעל השפה שהבריטיות כל-כך אוהבות ונראה כמו שומה, איפור שחור משוח לצדדים שיער ושמלות סיקסטיז קטנטנות. אמנם היא אימצה את מראה השמלה והשיער של כוכבות מוטאון, אבל למעשה היא נראית כמו מורטישה אדאמס שיצאה משליטה. אם הפּיפטס לקחו את מראה הרטרו והפכו אותו למעין תלבושת אחידה תמימה, ווינהאוס לקחה את אותן תלבושות והפכה אותן לזנותיות.
אם נתעלם מכל הנ“ל, נשארנו רק עם המוזיקה המדבקת שלה. שירים על התמכרויות, יחסים, סטוצים, התעלקות על החומר שלה, בדידות והרבה אלכוהול מסביב. כל אלו עטופים בחטיבת קצב מצויינת הכוללת גם כלי נשיפה וזמרי רקע הנותנים אלבום שנשמע כאילו נגזר מלפני חמישים שנה עם תוספות סאונד מודרניות ומילים בוטות. השיר המצורף הוא אמנם רמיקס, אבל כייפי לא פחות מהמקור.
Amy Winehouse - you know im no good (skeewiff remix)
3 במרץ, 2007 בשעה 20:45
האמת המביכה היא שאני מתכחש לכך שיש לה קול אדיר ושירים מצוינים בגלל הסגנון הנוראי שלה…
וגם אני התגעגעתי!
3 במרץ, 2007 בשעה 21:00
היא פשוט גדולה מהחיים
ראיתי אותה לפני שלושה שבועות בהופעה בניו-יורק ועד לרגע זה לא הצלחתי להתאושש. למרות שהאלבום הראשון שלה, Frank, הוא בה-ר-ב-ה יותר טוב מהאלבום החדש, היא עדיין אחת היוצרות המעניינות ביותר כרגע בבריטניה (וסליחה ללילי אלן).
עוד שבוע וחצי היא חוזרת להופיע פה ואני כבר סופר את הימים לאחור.
וכן, גם אני התגעגעתי!
4 במרץ, 2007 בשעה 1:03
נראה לי שפגשתי מישהי שהתחפשה למשהו שנראה כמוה. מדהים איך אנשים מסוימים מנצלים את פורים למטרות מרושעות.
שמעתי הרבה את השם - אז יאללה, הכרחת אותי סוף סוף גם לשמוע :] אני, בניגוד לדואל, מסוגל כנראה לסספנד סגנון נוראי..
4 במרץ, 2007 בשעה 13:48
למה מטרה מרושעת? האמת שניסיתי גם אני להתחפש אליה אתמול, אבל לא היה לי סבלנות לצייר על עצמי קעקועים של נשים חשופות חזה ולעשות לי קן דבורים על הראש. הסתפקתי באיפור מוזגם ובבגדים פרחיים
4 במרץ, 2007 בשעה 18:49
כי זה מוציא לי את העיניים..
4 במרץ, 2007 בשעה 22:33
גם אני במסספנדים, אחרת לא הייתי יודע כמה היא מוכשרת, אבל הסגנון שלה מזעזע אותי בכל פעם מחדש
7 במרץ, 2007 בשעה 2:53
Hi,
Can I say A few things?
Love Amy winehouse… freaking great but some of your comments on her… mmmmm… the entire FR-HA issue…
well you just don‘t get her style, style isn‘t just being clean cut elegant.. it is about character, and god knows she got it… and it ain‘t a Motown thingy… no one cares, or not really about it in London… Her style is much more East London, A Brick lane kinda thing… she shops in the second hand stores over there. and not the crappy ones, but the ones with the strange DJ that came down from Yorkshire in 2005 and got stuck in London, though still no one knows what he’s talking about…
anyway, all of her look is a cross between what she really is - an east London girl Talking like a cabby, or like her father actually a cabby from east London.
part is cause her going to the Sylvia young Drama school (Emma bunton and god knows who else went there). and part is cause her last album sold only like 200K copies of it… meaning after the stores, agent, record company, rent and Cocaine (you wouldn‘t believe the prices here) she is left with a yearly salary of a polish shop keeper, not great… so her new manager decided to make her a bit more popish and let her go wild on the looks to get the attention…
as for the FR-HA issue, have you ever heard of a lady from Italy called Donatella Versace? well she took the sexy trashy look and made it into haute couture… so not all that shines is shines too much if u see what I mean…
and by the way in London she is much more compared to Kaie Meluha and Jamie Cullum…
7 במרץ, 2007 בשעה 13:25
ג‘יימי קולום???? משווים אותה אליו? אבל, אבל, אבל אין שום קשר!
בקשר לכל עניין הפרחה, מרגיז אותי שהיא היתה צריכה לעבור את הטרנספורמציה הזאת כדי להתבלט *יותר* (אחרי הכשרון והעובדה שהיא מכרה גזיליון עותקים מהאלבום שלה). אל תקח אותי לא נכון, לפעמים אני רואה תמונות שלה וחושבת שהיא נראית הכי מגניב בעולם - השמלות הקוקטיות והנעליים התואמות בדיוק כמו פעם, אבל למה לעזאזל היא צריכה את הפירסינג והקעקועים המכוערים האלו?? והאיפור המוגזם?? ונכון, זה חלק מ“לוק“ כללי, אבל זה מוגזם לעתים. ועוד משהו אחד, בריק ליין זה לא האזור של ההודים?
אגב, שמעתי שהיית בהופעה שלה… איך היה??
7 במרץ, 2007 בשעה 16:35
רגע, עכשיו שאני חושבת על זה, בטח משווים אותה לג‘יימי קולום בגלל האלבום הראשון שלה שהוא יותר ג‘אזי. אבל עדיין ההשוואה הזאמת מוגזמת.