הו קאט פאוור. קולך קטיפתי , שיערך מבריק ורך ותנועותיך חלקלקות כמו צלופח חשמלי. אם הייתי אדם סנדלר, הייתי ממלמלת ”הווו, שון מארשל“ משל הייתה ורוניקה ווהן ב‘בילי מדיסון‘. אבל אם הייתי אדם סנדלר הייתי גם רודפת אחרי פינגווין ענק עם עגלת גולף.

איזו דרך מעולה להתחיל את 2008 עם אלבום חדש (שמיני במספר) של קאט פאוור באוזניים. לכל מי שתוהה למה אני קוראת לה שון מארשל ולא שאן, או צ‘אן, קבלו את המילה של גיא חג‘ג‘ על כך. הוא נשבע שקוראים לה שון. ואם הוא נשבע אז אני מאמינה. לאלבום החדש קוראים Jukebox וחוץ משיר אחד בו, שנכתב על ידי מארשל, האלבום ממלא את ייעוד הכותרת שלו: קאברים לשירים שהיא נהנית לשמוע. אם כל זה נשמע לכם מוכר, אז האלבום הזה בנוי על אותו הקונספט של The Covers Record מ-2000. מעניין למה היא לא קראה לו The Covers Record II?

העניין עם מארשל שהיא פשוט מהפנטת. גם הקול והאישיות המעושנת שלה יכולים לעצור את התנועה וגם האינטרפרטציה שלה לשירים לוקחת את אומנות הקאבר דרגה אחת למעלה. אז מה היא שרה באלבום הזה? בין היתר, בוב דילן (לא את אותו השיר שהיא שרה בפסקול הסרט ’אני לא שם‘), ג‘יימס בראון, בילי הולידיי, האנק וויליאמס וג‘ניס ג‘ופלין. במקור היו אמורים להיות באלבום עוד שני שירים - קאבר ל-Blue של ג‘וני מיטשל ועוד שיר חדש של מארשל, אבל לבקשת הלייבל שלה (מאטאדור), שני השירים הוסרו. אגב, הנה הזדמנות טובה לספר לכם על המאטאבלוג - הבלוג של מאטאדור בו אפשר להתעדכן בעניינים השוטפים של הלייבל (אני מתעדכנת שם מה עושה אהובי סטיבן מלקמוס בימים אלו. עובד על אלבום חדש אם זה מעניין מישהו), להוריד בצורה חוקית אמפישלושים שהם משחררים, ואפילו לראות מה הם אכלו בצהריים (בחיי!)

לכל מי שצריך עוד קצת שכנוע בנוגע לבחורה, הנה ביצוע בהופעה חיה אצל ג‘ולס הולנד לשיר הנושא מאלבומה מלפני שנתיים, The Greatest. שם על הבמה, ברגלים יחפות ובנונשלאנטיות מדהימה היא מדביקה אותך למסך שלוש ומשהו הדקות הקצרצרות של השיר.

כאן תוכלו לשמוע מה היא עשתה ל‘ניו יורק ניו יורק‘ של פרנק סינטרה [להורדה].