בטח גם לכם יש אלבומי מצב רוח: כשאתם עצובים, שמחים, צריכים אנרגיה, מדוכאים קלות, מדוכאים קשות, מדוכאים בגלל בחור/ה, מתרגשים בגלל בחור/ה, לפני סקס, בזמן סקס, אחרי סקס, מנקים את הבית, עושים אמבטיה, הולכים ברחוב, עושים ספורט, קונים בסופר, יושבים לבד ומחכים, הולכים לישון. אפשר לשים תגיות לכל המצבים האלו ולהתאים להם את המוזיקה שתלווה אתכם. לי יש גם angry album. בכל פעם שאני עצבנית, אני שומעת את Yes, Virginia של הדרזדן דולז. אם אפשר, באוטו. בפול ווליום. כנראה שההטחות המילוליות והמוזיקליות של אמנדה פאלמר עושות לי נעים בבלוטת העצבים.

Yes, Virginia היה אחד מאלבומי (חצי) השנה שלי ב-2006 ואני עדיין נהנית ממנו מאוד. רק לפני יומיים שמעתי אותו באוטו. בפול ווליום.
בשבוע הבא יצא לחנויות No, Virginia השלישי של הדולז, שמכיל בתוכו כמה שירים חדשים, דמואים ובי-סיידים מכן, וירג‘יניה. אז מה יש באלבום החדש? 11 שירים מתוכם: 5 חדשים שהוקלטו ביומיים, דמו ישן אחד, 4 בי-סיידים (שלא נכנסו לאלבום הקודם בגלל שהם לא התאימו לרצף שלו ולא בגלל שלא היו מספיק טובים) וקאבר אחד ל- Pretty in Pink (שיר הנושא מהסרט של ג‘ון היוז) שהופיע בעבר באלבום מ-2005 בשם ”High School Reunion“ והכיל בתוכו קאברים לשירי אייטיז מסרטי נעורים (עוד באלבום הזה: קריסטין הרש, פרנק בלאק ועוד הרבה להקות לא מוכרות). ואיך האלבום? בינתיים, כן, וירג‘יניה זה לא. וירג‘ינה.*

The Dresden Dolls - Night Reconnaissance // new song [להורדה]

לקוראי הבלוג שמבינים בפסיכולוגיה (מר אמבט): האם לבריאן יש הפרעת קשב?

* נתון לשינויים