איך איך איך פיספסתי את האלבום החדש של רוברט פולארד? לזוועתי גילית שהוא יצא בינואר בתחילת השנה ועבר לי מתחת לרדאר. אם אני לא טועה הוא עבר כמעט לכולם מתחת לראדר, כי למיטב זכרוני לא ראיתי עליו אף ביקורת בעיתון ולא שמעתי אותו ברדיו אפילו לא פעם אחת.

כמעט בן 50 ועם אלבום תשיעי (לא כולל את כל האלבומים של ”גיידד ביי וויסס“) פולארד קיבל זריקת אנרגיה. אולי זה בגלל כל החברה הצעירים שמנסים להשמע כמו גיידד. צריך להראות להם מי התחיל את הכל. הבולטים ביניהם הם ה“קפיטול יירז“ (שי הלפרין האקס ישראלי) שהוציא לא מזמן אלבום חדש וגם ה“היי ספיד סין“ שהוציא אלבום בדיוק לפני שנה.

האלבום החדש, ”From A Compound Eye“, עדיין מאוד לאו פיי, דבר שפולארד לא מוכן להתפשר עליו ועדיין מכיל המון שירים בתוכו (26 במספר, שמילאו 4 צדדים במהדורת הויניל המיוחדת). הדבר שבולט מאוד בשירים הראשונים של האלבום הוא האנרגיה שפורצת מהם, דבר שקצת הפתיע אותי כי אני רגילה לשירים קצת יותר רגועים מבית היוצר שלו.
השגתי את האלבום רק לפני יומיים והספקתי להאזין לו באופן ראשוני בלבד, אבל אני חייבת לציין שאמ“ג צדקו שנתנו לו תואר האלבום הנבחר. הנה שיר שמראה את החלק האנרגטי שבו.
רוברט פולארד - בנות מרקדות וגברים מרקדים