מקגיוור זה מגניב
שלשלום בערב, בעודי מחכה לבחור שגיעי לאסוף אותי מביתי, שזפתי את עיני בקצת מט“ב2.
יותר מדי דברים שחוזרים על עצמם והרבה מוזיקה חדשה מדי ולא טובה מדי חיכו לי שם. אולי דווקא בגלל כל ים החרא שצף שם, קליף אחד תפס אותי.
בחור עם מולט על הצד פיזז על המסך וגרם לי לתהות האם עוד אופנת שיער כושלת הולכת להגיע ארצה? אבל מה שבאמת תפס אותי הוא ריף הכינור שאמור להיות דרומי אבל הזכיר לי יותר מכל נעימה רומנית, שגרם לי להרים את עיני מהעיתון ולצפות בקליף עד סופו.

ללהקה המדוברת קוראים ”Larrikin Love“ (אם יש למישהו מושג מה זה לאריקין, הוא מוזמן להשאיר תגובה), הם מגיעים מלונדון ומוגדרים כקולקטיב אינדי בלוגראס פּאנק. כן, זה נשמע רע, וכן זה נשמע מגובב, אבל הסינגל שלהם ”Edwould“ חביב למדי.
לאריקין לאב - אדווד (דמו)
ולמאמצי טרנדי השיער, הנה הקליף: מדיה פלייר ; ריל פלייר
30 במרץ, 2006 בשעה 2:23
Larrikin לפי העגה האוסטרלית זה:
A person given to comical or outlandish behavior,
כך שאת שם הלהקה אפשר לעברת ל“אהבת דביל“.
30 במרץ, 2006 בשעה 11:14
הממ, תודה.